מתי "גידוף" ברשת הופך לדיבה? בית המשפט העליון עושה סדר בביטויי התפר

האם לקרוא לנבחר ציבור "מושחת" ברשת החברתית זו הבעת דעה מוגנת – או לשון הרע שיכולה לעלות לכם ביוקר? פסק דין חדש ומרתק של בית המשפט העליון (רע"א 65005-03-26) הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והציב גבולות ברורים לשיח הפוליטי ברשתות. הנה כל מה שאתם חייבים לדעת על התיק שטלטל את גבולות חופש הביטוי. 

מאת: עו"ד יואב לוי 

השופט אלכס שטיין

הדרמה המשפטית: מציוץ ב-X (טוויטר) ועד לבית המשפט העליון

זה היה עוד יום סוער בזירה הציבורית. חבר הכנסת וסגן יושב ראש הכנסת, ניסים ואטורי, העלה ציוץ ברשת X (לשעבר טוויטר) ובו תמונה עם שר המשפטים מיד לאחר אישור החוק לביטול עילת הסבירות, בליווי הכיתוב: "החוק עבר. תחי מדינת ישראל".  

בתגובה לציוץ, מר מרדכי הררי, פרסם תגובה חריפה ומשתלחת: 

"ניסים ואטורי המושחת באדם, ניסים ואטורי חסר השכלה המתגאה באפסותו, ניסים ואטורי עוכר ישראל ויהודי מתועב, ניסים ואטורי איש זדוני דוחה ובושה גדולה למדינת ישראל".  

ח"כ ואטורי לא שתק והגיש תביעת לשון הרע. מכאן החל מסלול פתלתל דרך שלוש ערכאות משפטיות, שהציג שתי תפיסות עולם קוטביות לגבי גבולות השיח הציבורי:  

בית משפט השלום (טבריה): קיבל את התביעה בחלקיה המתייחסים למילה "מושחת". השופטת קבעה כי המילה "מושחת" נתפסת כהצגת אדם כעבריין, ובחנה האם עומדות לנתבע הגנות "אמת בפרסום" או "תום לב". משנמצא כי הפרסום נעשה ללא בסיס עובדתי ובחוסר תום לב, חייבה אותו בפיצוי של 10,000 ש"ח ו-7,000 ש"ח הוצאות משפט.  

בית המשפט המחוזי (נוף הגליל-נצרת): הפך את ההחלטה מן הקצה אל הקצה. השופט קבע כי בהקשר של המחאה הפוליטית, אדם סביר יראה בביטויים אלו "גידופים סובייקטיביים" והבעת דעה בלבד, ולא קביעת עובדה. לפיכך, העדיף המחוזי את חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב. 

בית המשפט העליון: קיבל את בקשת רשות הערעור של ח"כ ואטורי, ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר את פסק דינו של בית משפט השלום על כנו!  

החידושים המשפטיים בפסק הדין: מה באמת נקבע בעליון?

פסק הדין, שנכתב על ידי השופט אלכס שטיין (בהסכמת השופטים דוד מינץ וגילה כנפי-שטייניץ), ופורסם ביום 12 באוגוסט 2026, מעלה מספר עקרונות משפטיים חשובים שמשנים את כללי המשחק:  

1. הגדרת "ביטויי התפר" (The Boundary Words)

אחד החידושים המרכזיים בפסק הדין הוא הסיווג של מילים כגון "מושחת", "שקרן" או "עבריין" כ-"ביטויי תפר".  

מהו ביטוי תפר? מדובר בהתבטאויות הנמצאות על קו התפר העדין שבין "הבעת דעה" סובייקטיבית לבין "קביעת עובדה".  

הסכנה בקביעה גורפת: בית המשפט העליון הבהיר כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע באופן רוחבי שכל "גידוף סובייקטיבי" ברשת חוסה תחת הבעת דעה. השופט שטיין הדגיש כי ביטויי תפר חייבים להיבחן ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות, ולא לפי קביעה כוללנית.  

2. כוונת המפרסם כאינדיקציה לעובדה מול דעה

חידוש מרתק נוסף נוגע למשקל שניתן לכוונת המפרסם ולהתנהלותו בבית המשפט:  

על אף שמשמעות המילה נבחנת בעיני "האדם הסביר", השופט שטיין חידש וקבע כי הלך רוחו, כוונותיו של המפרסם וחוסר תום לבו מגדילים את ההסתברות שביטוי התפר ייתפס על ידי הציבור כתיאור עובדתי (המייחס לנפגע מעשי שחיתות או עבריינות פלילית) ולא כסתם דעה!  

במקרה זה, כיוון שהנתבע עמד על טענתו בחקירה הנגדית וניסה להוכיח כי ח"כ ואטורי אכן "עבריין ומושחת" (וטען להגנת "אמת דיברתי"), הוא בעצמו יצק תוכן עובדתי לדבריו והוכיח כי לא מדובר רק בהבעת דעה סובייקטיבית אלסטית.  

3. מעמדה של הערכאה הדיונית בסיווג ביטויים

בית המשפט העליון הציב תמרור אזהרה לערכאות הערעור: לערכאה הדיונית (בית משפט השלום) מסור תפקיד מרכזי ומכריע בסיווגם של ביטויי תפר. משכך, ככל שאין טעות בולטת בפסק הדין של ערכאת המקור – ששמעה את העדים והתרשמה מהם באופן בלתי אמצעי – ערכאת הערעור אינה צריכה להתערב. 

4. גבולות חופש הביטוי מול אלימות מילולית ברשת

פסק הדין מבהיר כי גם בשיח פוליטי סוער וסביב נושאים השנויים במחלוקת ציבורית עמוקה, חופש הביטוי אינו חופש ההכפשה. חירותו של אזרח להביע ביקורת פומבית על איש ציבור אינה מעניקה כרטיס חופשי לאלימות מילולית החורגת מגדר הבעת דעה ועולה כדי עוולה אזרחית.  

השורה התחתונה: מה המשמעות עבורכם?

אם אתם פעילים ברשתות החברתיות, מנהלים עמודים או מגיבים לידיעות פוליטיות – פסק הדין הזה הוא תזכורת חשובה:

חופש הביטוי רחב, אך לא פרוץ: מותר לבקר, מותר לחלוק ואף לנקוט בשפה חריפה, אך ייחוס תכונות עברייניות או מילות גנאי כגון "מושחת", ללא בסיס עובדתי - עלול לעלות ביוקר.  

הקשר וגילוי דעת: השימוש במילות גנאי בעלות זיקה פלילית ("מושחת", "עבריין") ייבחן לפי נסיבות הפרסום, התנהלות הנתבע, והרושם שנוצר אצל האדם הסביר.  

נפגעתם מפרסום משמיץ ברשת? או לחילופין, הוגשה נגדכם תביעת לשון הרע בגין תגובה ברשתות?

משרד עו"ד יואב לוי מתמחה בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וייצוג בבית המשפט. אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר לייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית.